<h1>ריטב"א — עירובין</h1>
<h2>דף ס:</h2>
והרי מעשר בהמה דליתיה בחצאין. פי' דעשירי שלם אמר רחמנא, וה"ה דליתיה בזה אחר זה שאם קרא לעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי הרי האחד עשר חולין גמורין, שלא אמרו לקמן שאם קרא לאחד עשר עשירי שהוא מקודש אלא מפני שטעה וקרא לעשירי תשיעי שעקר מן העשירי שם עשירי והתם נמי מקראי נפקא לן כדאיתא בבכורות [ס' ע"ב], אבל כל שלא קרא לעשירי תשיעי שלא עקרו אפילו לא קרא עליו שם הרי הוא קדוש מאליו ואם חזר וקרא לאחד עשר עשירי לא אמר כלום, ואפילו הכי איתיה [בבת אחת] דאמר רבא יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מקודשין, פי' והעשירי מעשר והאחד עשר שלמים ושלמים בעו נסכים לפיכך כשהם מעורבין יביא נסכים על תנאי, ופרש"י ז"ל דקושיין משום דחל שם מעשר על העשירי דאלמא לא אמרינן כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, והקשו בתוספות דהא לא קשיא דשאני התם דעשירי מאליו קדוש ולא מפני שקראו עשירי נתקדש העשירי כשיצאו שנים וקראן עשירי, לפיכך פירשו הם דקושיין אמאי אחד עשר קדוש כלל ואפילו בתורת שלמים, דהא אלו [יצאו] זה אחר זה וקראן עשירי אין האחד עשר קדוש כלל וחולין גמורין הוא וכשיצאו בבת אחת היה לנו לומר כי מעשר וחולין מעורבין [זה] בזה (אחר זה). ופרקינן שאני מעשר דאיתיה בטעות. פי' דאפילו בזה אחר זה איתיה כשהוא בטעות כדתנן וכו', וכל שישנו בזה אחר זה בשום צד, ישנו בבת אחת, אבל הכא גבי תחומין ליתיה בזה אחר זה אפילו בטעות. דתנן קרא לתשיעי עשירי וכו'. פי' ואתיא הא כגון שהיה העדר יוצאה מן הדיר והוא היה מונה והולך וטעה וקראה לתשיעי עשירי אמרו לו אמור תשיעי קפץ הוא ואמר על העשירי תשיעי חזרו ואמרו לו אמור עשירי קפץ הוא ואמר על האחד עשר עשירי הרי שלשתן מקודשין, ובמסכת בכורות [ס' ע"א] מפרש שהתשיעי יש עליו קדושת בכור והעשירי יש עליו קדושת מעשר והאחד עשר קרב שלמים ומייתי לה התם מקראי.
